החלטה בתיק ת"פ 36553-12-11

1.         בהמשך לגזר הדין שניתן ביום 11/12/2012, טענו הצדדים בנוגע לחילוט כספים שנתפסו בביתו של הנאשם 2, שהורשע בסחר בסם מסוכן.

2.         ב"כ הנאשמים טען כי מדובר בלמעלה מעשרים אלף ש"ח שנתפסו בביתו של הנאשם 2 בארון בגדים בחדר השינה של הנאשם ואשתו כאשר הטוען לזכות הינו בנה.

3.         העיד הטוען לזכות- עוסמאן דיאב בנוגע למקור הכספים. לטענתו, הכספים שייכים לו, כאשר הוא עבד הוא נתן אותם לאמו על מנת שתשמור עבורו. הוא אישר כי הוא עבד בחברת מכולות בלוד והתגורר שם על חשבון הקבלן שאצלו עבד. לטענתו, המשכורת הופקדה על ידי הקבלן בחשבון הבנק. מידי פעם כאשר היתה נוצרת יתרה שלילית בחשבון הבנק הוא היה דואג להסדירה וממשיך להעביר כספים לאמו על מנת שתחסוך עבורו. הטוען לזכות הסביר כי אם היה משאיר את הכסף בבנק הוא לא היה מצליח לחסוך באותו האופן. כאשר הוא נשאל מדוע נטל הלוואה לצורך סגירת יתרה שלילית בחשבונו, השיב כי מדובר בתקופה בה לא עבד. 

4.         ב"כ הנאשם טען כי ההפקדות והמשיכות מחשבון הטוען לזכות החלו זמן רב טרם ביצוע העבירה. נטען שהיה ערבוב של הכספים וכי הטוען לזכות אינו מסודר וחלק מהסכום שהשתכר ניתן לאמו על מנת שתשמור עבורו ונטען שלפחות חלק מהסכומים שייכים לו. נטען כי על פי ניסיון החיים צריכה להיות קורלציה בין הסכום שהושג בעסקה לבין החילוט היות וחילוט אינו עונש. נטען כי בהתאם לכתב האישום הנאשם קיבל סך של 1,000 ש"ח בלבד במסגרת עסקת הסמים. מכאן, נתבקש להורות על שחרור מלוא הסכום.

5.         המאשימה טענה כי ביום 7/12/11 נעצר הנאשם 2 ונתפסו אצלו 300 ש"ח בארנק, 1,400 ש"ח בשידה בחדר השינה שלו ו-19,900 ש"ח בארון בחדר השינה שלו. נטען כי הנאשם 2 ואמו של הטוען לזכות לא הובאו לעדות והדבר פועל לחובת הטוען לזכות. עוד נטען כי הסמים נמכרו באזור ביתו של הנאשם והכספים נמצאו בביתו. נטען כי הנאשם הודה שקיבל סך של כ-6,200 ש"ח בעבור הסמים וכי לא צריכה להיות קורלציה בין הסכום ששולם לבין הסכום המחולט היות והחוק קובע שניתן להטיל קנס בגובה פי חמש מסכום העסקה. נטען שאין קורלציה בין תלושי השכר לחשבון הבנק של הטוען לזכות וכי ישנו סכום גבוה שאינו מוסבר המעיד על חוסר תום ליבו. באשר לפן הנורמטיבי נטען כי ישנן מספר עילות חילוט, כאשר על פי סעיף 36 א (ב) לפקודת הסמים המסוכנים, יש לחלט כל רכוש שהוא צד בעבירה של עסקת סמים. עוד נטען כי בהתאם לחזקה בסעיף 31 (6) לפקודה כל רכוש של אדם ורכושו של בן זוגו וילדיו שטרם מלאו להם 21 יראה כרכוש שהושג בעבירת סמים, אלא אם הוכח אחרת. נטען כי במקרה דנן, לא הוכח אחרת. נטען כי לטוען לזכות יש חשבון בנק וגרסתו לפיה נהג להוציא כספים מהחשבון על מנת להפקידם בידי אמו על מנת שתחסוך עבורו אינה הגיונית כלל. עוד נטען כי הוא השתכר סכומים נמוכים ולפיכך לא יכול היה לחסוך סכומים משמעותיים ממשכורתו וכי על פי התנועות בחסכון אין הגיון בטענותיו.

6.         לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שצורפו, אני מורה על חילוט מלוא הסכום שנתפס אצל הנאשם. מעיון בהודעתו במשטרה של הטוען לזכות מיום 7/12/11 עולה כי הוא ציין כי הכסף שנלקח מביתו שלטענתו ניתן לאמו, הינו בסך 21,600 ש"ח. אין ספק כי ההתאמה בין הסכומים באופן כה מדוייק תמוהה, בייחוד כאשר חלק מהכסף נתפס על גבי הנאשם ולא בביתם. זאת ועוד, הטוען לזכות הרוויח לטענתו סך של 4,500-5,000 ש"ח לחודש כאשר חסך מתוכם באזור 1,000-1,500 ש"ח לחודש לטענתו. מעיון בדפי הבנק של חשבון הטוען לזכות עולה כי בחודשים מסוימים הטוען לזכות הרוויח סך של 1,500-2,000 ש"ח ובחודשים אחרים באזור 4,000-5,000 ש"ח. מכאן, אין ספק כי לא יכל לחסוך סכומים משמעותיים כפי שטען וגרסתו לפיה היה חוסך בו זמנית כאשר חשבונו נמצא ביתרה שלילית אינה סבירה והגיונית. זאת ועוד, נראה כי הטוען לזכות נטל הלוואות על מנת להסדיר את חובותיו ואין הדבר מסתדר עם טענתו בנוגע לחסכונות שהצטברו אצל אמו. הוא אף הודה כי היה מושך כסף באמצעות הכספומט ואמו היתה מפקידה כספים בחשבון הבנק מתוך כספי חסכונותיו. יוער כי במועד בו נתפסו הכספים היתה יתרת החשבון של הטוען לזכות שלילית ואף בקירוב לתקרה המאושרת לו על ידי הבנק. כמו כן, הכספים נמצאו בחדרו של הנאשם, ממצא המצביע על כך שהם שייכים לו ולא לטוען לזכות.

7.         לאור כל האמור לעיל, אני מורה על חילוט מלוא הכספים כמבוקש.    

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשע"ג, 06 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.